מכירים את ההמלצה לאכול מצלחות קטנות על מנת "לבלבל" את תת המודע ולחשוב שאוכלים יותר?
נפצו את הצלחת הקטנה שלכם כי הטריק הדיאטטי הזה פשוט לא נכון ותעברו לצלחת בקוטר הגדול ביותר שיש לכם בארון!
אם אתם מנסים לרדת במשקל בטח כבר נתקלתם בהמלצה של "מומחי הדיאטות" לאכול בצלחות קטנות יותר כשהרציונל הוא שכשהצלחת קטנה ותעמיסו עליה היא תראה מלאה (גדושה ועמוסה) ופסיכולוגית זה יסייע לכם לחשוב שאכלתם הרבה ותרגישו שבעים.
אבל…
אותם מומחים גם ממליצים לעשרות אנשים על תפריטים גנריים ואחידים, כאילו ואנשים מאותגרי משקל אינם אנשים אינדיבידואליים עם צרכים ורצונות שונים וממליצים להם להפוך לרובוטים עם הנחיות עשה ואל תעשה, אסור ומותר ושוכחים שירידה איכותית במשקל, כזאת שגם תחזיק מעמד לחיים תלויה שינוי הרגלים ולא "עבודה בעיניים" על המוח.
מה קורה לאותם אנשים שמקשיבים להנחיית הצלחת הקטנה?
בתקופת ההתרגשות מתוכנית הדיאטה החדשה ההמלצה עובדת, הם במוטיבציה גבוהה להצליח, הם מעמיסים צלחת, המנה שלהם קטנה, הם מצליחים לרדת כמה קילוגרמים והם בעננים.
מה שהם לא מבינים הוא, שבעוד הם בטוחים שהצליחו "לעבוד על המוח" הם בעצם המשיכו לאותת לתת המודע שלהם שבכדי לשבוע הם צריכים "הרבה אוכל" (זוכרים הצלחת קטנה ו-ע-מ-ו-ס-ה) במקום ללמוד להסתפק אותו בכמויות שפויות.
וכשהמוטיבציה תפחת המשקל שהורידו + ריבית יצטברו חזרה למשקל גופם.
ולכן גבירותי ורבותיי, אני ממליצה לכם להשליך את המיתוס הזה לאשפה יחד עם החבלים והשאריות במקרר ולהתחיל לאמץ הרגלים מקדמים שיישארו אתכם לאורך זמן.
מהיום אמצו לכם צלחות גדולות (כן, כן גם אם זו רק וופלה אחת על צלחת) עם כמויות שפויות
(תמיד תשאירו רווחים בין מרכיבי הארוחה וככה תהיו בטוחים שאתם בכיוון) וכבדו את עצמכם ואת האוכל.
והרציונל… כשהעין שלכם תסתכל על הצלחת "הדלילה" היא תאותת לתת המודע שלכם שאתם זקוקים למעט מזון כדי לשבוע ומבלי שתרגישו, תוך מספר שבועות ספורים תתרגלו להעמיס פחות ותרגישו שבעים מהר יותר.